Bava Batra 142

Kapitel 142

א אם איתא דלא שייר לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל

1 könnte ja, wenn man sagen wollte, er habe nichts zurückbehalten, der andere zu ihm sagen: entwurzle deine Bäume und gehe. –

ב תנן ר' שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ותני עלה אמר ר"ש מה טעם הואיל ויונקין משדה הקדש

2 Wir haben gelernt: R. Šimo͑n sagt, wer ein Feld geweiht hat, habe nur den gepfropften Johannisbrotbaum und den Sykomorenstamm mitgeweiht. Hierzu wird gelehrt: Reš Laqiš sagte: Aus dem Grunde, weil sie ihre Nahrung vom Felde des Heiligtums ziehen.

ג ואי סלקא דעתך שיורי שייר כי קא ינקי מדנפשיה קא ינקי

3 Wenn man nun sagen wollte, er habe [den Boden] für sich zurückbehalten, so ziehen sie ja ihre Nahrung von seinem!? –

ד ר"ש דאמר כר"ע ורב הונא דאמר כרבנן

4 R. Šimo͑n ist der Ansicht R. A͑qibas und R. Hona lehrt dies nach den Rabbanan. –

ה כרבנן פשיטא נפקא מינה דאי נפלי הדר שתיל להו

5 Nach den Rabbanan ist dies ja selbstverständlich!? – Er lehrt uns, daß, wenn sie entwurzelt werden, er andere pflanzen dürfe. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel